מה גורם לאיכות אוויר ירודה?

מהו אוויר ירוד או לא בריא?

בישראל, המשרד להגנת הסביבה מודד חמישה מזהמי אוויר עיקריים: אוזון בגובה הקרקע, חלקיקים נשימים, פחמן חד-חמצני, דו-תחמוצת הגופרית ודו-תחמוצת החנקן. קיימות תחנות ניטור ברחבי הארץ אשר מודדות את המזהמים ומחזירות נתונים גולמיים. המשרד ממיר נתונים אלו למדד איכות האוויר (AQI). ניתן לצפות בצבע הנוכחי באזורכם על מפת AQI ולבדוק את ערך המדד בטבלה צבעונית לקבלת תמונת מצב מהירה על איכות האוויר בעירכם בכל יום נתון.

טווח המדד נע בין 0 ל-500:

• 0-50: ירוק – איכות אוויר טובה.
• 51-100: צהוב – איכות אוויר בינונית.
• 101-200: כתום – לא בריא לאוכלוסיות רגישות.
• 201-250: אדום – איכות אוויר לא בריאה.
• 251-300: סגול – איכות אוויר לא בריאה מאוד.
• 301-500: חום כהה – איכות אוויר מסוכנת.

כל מזהם נמדד בנפרד בשל ההשפעות השונות שלו, כאשר אוכלוסיות מסוימות רגישות יותר לסוגי מזהמים מסוימים. לדוגמה, ייתכן שבעירכם יהיה ציון נמוך עבור חלקיקים נשימים אך יופיע התרעה לרמת אוזון כתומה.

כיצד לעקוב אחר מדד AQI ולתכנן פעילויות

ניתן לבדוק בכל עת את מפת ה-AQI כדי לברר את רמת זיהום האוויר באזורכם. כאשר מדד כלשהו מגיע ל-101 (כתום) ומעלה, כדאי לשקול מחדש פעילויות חוץ מתוכננות.

איכות אוויר ובריאותכם

רמות AQI מבוססות על מחקרים שהוכיחו כי רמות גבוהות של מזהמים גורמות להשפעות בריאותיות קצרות וארוכות טווח. השפעות אלו משתנות בהתאם לאוכלוסייה ולמזהם הספציפי. ציון AQI כתום משמעו כי האוויר לא בריא לקבוצות רגישות.

• אנשים עם מחלות ריאות, ילדים, מבוגרים ופעילים גופנית נחשבים לרגישים ולכן נמצאים בסיכון גבוה יותר כאשר רמות האוזון נעות בין 101 ל-200.
• גם אנשים עם מחלות לב או ריאות, מבוגרים וילדים נמצאים בסיכון כאשר רמות זיהום החלקיקים נעות בין 101 ל-200.

פעילות גופנית וזיהום אוויר

פעילות גופנית עשויה להוות גורם סיכון משמעותי כאשר רמות המזהמים גבוהות, ממספר סיבות:

1. במאמץ גבוה נוטים לנשום דרך הפה במקום דרך האף, שמסנן חלק מהמזהמים לפני שהאוויר מגיע לריאות.
2. נשימה עמוקה ומהירה יותר חושפת את הריאות לנפח אוויר גדול יותר המכיל מזהמים.

השפעות בריאותיות ספציפיות למזהמים

אוזון

• קצר טווח: שיעול, כאב גרון, ירידה בתפקוד הריאות והחמרת תסמיני אסתמה.
• ארוך טווח: פגיעה קבועה בריאות, עלייה בסיכון לזיהומים ופגיעות בתאי הריאה.

זיהום חלקיקים

• קצר טווח: החמרת תסמיני אסתמה, עלייה במקרי חירום רפואיים, קוצר נשימה.
• ארוך טווח: עלייה בסיכון למחלות ריאה והתקפי לב, פגיעות כרוניות במערכת הנשימה.

פחמן חד-חמצני

• קצר טווח: ירידה בערנות, בעיות ראייה, כאבים בחזה וקוצר נשימה אצל אנשים עם מחלות לב.
• ארוך טווח: השפעות החשיפה נמוכות נחקרו מעט ולכן אינן ברורות מספיק.

דו-תחמוצת הגופרית

• קצר טווח: החמרה חמורה בתסמיני אסתמה, כולל כיווץ דרכי הנשימה; ברמות גבוהות גם אנשים ללא אסתמה עלולים לחוות תסמינים אלו.
• ארוך טווח: החמרה בתסמיני אסתמה ובעיות נשימה נוספות.

מזהמים אורגניים נדיפים (VOC)

זיהום האוויר בתוך מבנים מקורו לעיתים קרובות במקורות כמו מכשירים ביתיים הבוערים בדלק (כמו כיריים וקמינים), חומרים ביולוגיים כגון עובש ובקטריות, מוצרים המכילים אסבסט (למשל בידוד, אריחי תקרה ורצפה), צבעים וצינורות עם עופרת, עשן טבק, רהיטים מעץ מצופה פורמלדהיד, ומגוון חומרים המכילים VOC כגון שטיחים, לכות, דבקים ומטהרי אוויר.

קבוצות רגישות לזיהום אוויר

קבוצות רגישות כוללות:

• אנשים עם מחלות לב או ריאות כמו אסתמה, COPD וסרטן ריאות.
• מבוגרים בני 65 ומעלה.
• ילדים ובני נוער.
• נשים בהריון.
• אנשים המרבים בפעילות גופנית בחוץ.
• אוכלוסיות במעמד סוציו-אקונומי נמוך.
• מעשנים ואנשים החשופים לעישון פסיבי.
• אנשים הגרים או עובדים ליד כבישים סואנים או אזורי תעשייה.
• עובדים בעבודות חוץ.

מקורות לזיהום אוויר

זיהום האוויר יכול להגיע ממקורות רבים, שחלקם חסרי צבע וריח. המקור האמין ביותר למידע על רמות זיהום הוא מדד ה-AQI באזורכם. זיהום אוויר עלול לעלות בהתאם לעונות השנה, תופעות מזג האוויר, אסונות טבע ואף שעות היממה. הבנת דפוסי הזיהום יכולה לעזור להימנע מהמועדים הגרועים ביותר.

אוזון

אוזון נוצר כתוצאה מהתפרקות כימית של מזהמים באוויר. כלי רכב, בתי זיקוק ומפעלים תעשייתיים הם מקורות עיקריים של חומרים שיוצרים אוזון. השמש החמה בקיץ מזרזת את התהליך, ובימים נטולי רוח הריכוזים עלולים לעלות משמעותית.

חלקיקים נשימים

המקורות הנפוצים והמסוכנים ביותר הם כלי רכב ושריפות. כבישים עמוסים מייצרים כמויות גדולות של חלקיקים, כולל אבק בטון, גומי מצמיגים ורפידות בלמים. שריפות יער וקמינים פולטים כמויות גדולות של חלקיקים עדינים, שחודרים בקלות לריאות.

פחמן חד-חמצני

מקורו כמעט כולו בפליטות כלי רכב, והוא נפוץ יותר במזג אוויר קר בשל בעירה לא יעילה.

דו-תחמוצת הגופרית

זהו מזהם תעשייתי שנפלט משריפת דלקים מאובנים, ונמצא ברמות גבוהות במיוחד סמוך לתחנות כוח פחמיות.

התמודדות עם זיהום אוויר

כאשר מדד ה-AQI מעיד על רמות מזהמים לא בריאות, יש מספר פעולות שניתן לבצע:

1. הישארו בבית: אף שהבית אינו אטום לחלוטין, סגירת חלונות והפעלת מיזוג אוויר יכולים להפחית את החשיפה.
2. הפחתת פעילות גופנית: מאמץ פיזי גורם לנשימה כבדה יותר, ולכן יש להימנע ממנה בימים עם זיהום גבוה, במיוחד אנשים עם בעיות נשימה או מחלות לב.
3. התרחקות ממקור הזיהום: הימנעו מאזורים עם תנועה כבדה בשעות העומס, הישארו אצל חברים אם אתם גרים ליד מוקדי שריפות, או עזבו את העיר בימים עם זיהום גבוה.

למרות החשיבות בשמירה על איכות האוויר בבית, זיהום האוויר החיצוני משפיע על הסביבה הפנימית. לכן חשוב לעקוב אחרי מדד ה-AQI ולזהות אילו מזהמים משפיעים עליכם כדי לנקוט צעדים לשיפור איכות האוויר שלכם.